הסטירה של וויל וכל הקרינג’: סיקור האוסקר מאת הייטר של האוסקר

וויל סמית, עושה את מה שכולנו רוצים לעשות לאוסקר עצמו. טקס האוסקר 2022. צילום: ROBYN BECK/AFP via Getty Images

כמו רובנו, יונתן עמירן לא סובל את טקס הפרסים המפונפן, ולא רק כי הסרטים שהוא אוהב אף פעם לא זוכים. אז הכרחנו אותו לצפות בטקס שהוא לא אוהב, גם כי אנחנו קצת אוהבים לראות אותו סובל וגם כי אם כבר סובל, שיסבול מול וויל סמית’ מחטיף לכריס רוק

אח, האוסקרים! ההוד וההדר של הוליווד, הטקס המפואר, הכוכבים הזוהרים, יש כל כך הרבה מה לאהוב… אבל אני לא אוהב! למרות שאני חובב קולנוע מושבע, מעולם לא התרגשתי מטקס הפרסים המפונפן הזה (בין היתר, כי הסרטים שאני אוהב בדרך כלל לא זוכים). מה גם שהכרתרת, לכאורה, “הסרט הכי טוב” על פי דעתם של כמה אלפי אנשים בהוליווד למרות שזה בבירור דבר סובייקטיבי לגמרי, תמיד הרגישה לי מטופשת. והטקסט ארוך ומשעמם ובקיצור, הגיע הזמן לפוצץ את הבלון הנפוח שהוא אקדמיית הקולנוע האמריקאית מול עיניכם, או לפחות לעשות כמה בדיחות זולות על חשבונם.

הרגע שכולם יזכרו מהערב הזה – לטוב ו… אוקי, בעיקר לרע – הוא שוויל סמית׳ עלה לבמה וסטר לכריס רוק. וזה עדיין היה פחות מביך מהקריירה הקולנועית של רוק. אחר כך סמית׳ זכה באוסקר על השחקן הכי טוב (על גילומו של ריצ’רד וויליאמס בסרט “משפחה מנצחת”), וכמעט חשבתי שהאקדמיה תעשה וטו דרמטי בגלל הסטירה, אבל לא. היא פשוט נתנה לו לזכות ולשאת נאום מוזר שגרם לכולם להרגיש עוד קצת מבוכה. 

ובחזרה לראשית הטקס, איזה דרך יותר טובה לפתוח טקס קולנוע מאשר עם כוכבות הטניס, האחיות ונוס וסרינה וויליאמס? אה, נכון עשו עליהן סרט השנה, וזה גם ככה רק תירוץ להציג את ביונסה, על סוס, בביצוע לשיר הנושא מהסרט עליהן. והרי, יש לנו את הצחוק הראשון של הערב כשביונסה מישירה מבט למצלמה באמצע השיר, ופשוט אומרת ״אוסקרס!”.

רגע מצחיק (שלא בכוונה) נוסף מתרחש כשהקריינית מציגה ״את שלוש המנחות שלנו”, רק כדי שדי ג׳יי חאלד יפריע בצעקות של השם שלו ולעלות לבמה לקטע קומי לא מצחיק. לרגע, חשבתי שהוא המנחה, אבל לא. המנחות האמיתיות הן השחקנית רג׳ינה הול והקומיקאיות וונדה סייקס ואיימי שומר. המונולוג שלהם לא כזה גרוע, אבל גם לא כזה טוב. מונולוג SNL סביר, לא יותר. עלייות וירידות, בדיחת שיער די טובה על לברון ג׳יימס , בדיחת מיץ’ מקונל עצלנית. שום דבר לכתוב הביתה עליו.

לפחות היו כמה רגעים מעולים בפתיח הגדול שמציג את כל המופיעים בערב, כולל הרגע בו הציגו את פאף דאדי, ומיד אחריו את פרנסיס פורד קופולה. אגב, השנה האוסקר מוגש בחסות חברת קריפטו. מה הדבר הבא, יחליפו את הפסלון ב-NFT של קוף? שומר היתה הראשונה להזכיר את הקורונה בטקס, ואני מעריך את זה שהיא הודתה שכמונו, גם היא לא ראתה את רוב הסרטים.  

הו, והנה טימותי שאלאמה בלי חולצה! מה אתה חושב שאתה? איזה חתיכת בשר? אה, אוקי, זה חלק ממערכון בו רג׳ינה הול מטרידה מינית כמה חתיכים (וגם את טיילר פרי)? ג׳יזס, זה עדיין נמשך. הבנו, רג׳ינה, אתן מנסות לפצות על סת׳ מקפרלן מלפני כמה שנים בכך שאתם הולכים בכיוון ההפוך לגמרי?

רגע מביך נוסף התרחש כשהדי.ג׳יי ניגן את ״אפריקה״ של טוטו, בזמן ששני מציגים שחורים (דניאל קלויה והזמרת H.E.R.) עלו לבמה. זה בסדר, גם הדי.ג’יי שחור, אני מניח. הספורטאים טוני הוק, שון ווייט וקלי סלייטר הציגו, משום מה, את המחווה לג׳יימס בונד. אולי כי הוא… עושה פעלולים? והם עושים ספורט אקסטרים? אה! זה כי כולם לבנים, כמו שבונד תמיד יהיה! רואים אוסקרים, גם אני יכול לעשות בדיחות על גזע!

ואגב, שון ״דידי״ קומבס הציג את המחווה לסנדק. זה אולי נשמע מוזר, אבל המחווה הייתה לצלילי שירי ראפ. ככל הזכור לי, לא היה שם אף שיר של דידי, אבל עדיין. הוא טכנית ראפר. קופולה, דה נירו ופאצ׳ינו עלו לבמה, ופאצ׳ינו כמובן טרח לבוא עם צעיף פשוט ענק. ליטרלי ענק. באיזה עוד דרך אני מסוגל להגיד את זה? מאוד גדול.

היו חמש מחוות שונות לסרטים ישנים בטקס (או שש, אם אתם מחשיבים את מה שוויל סמית’ עשה כמחווה לסרט שלו על מוחמד עלי) – סדרת “ג’יימס בונד”, “הסנדק”, “גברים לבנים לא יכולים”, “ג’ונו” ו-“ספרות זולה”. טרבולטה יכול להיות שמח שלא משנה כמה יעוות שמות הפעם, הוא לא יהיה הרגע הכי מביך בטקס… למרות שהריקוד שלו די קרוב לזה. 

וכמובן, פינת ה״לזכרם״, הרגע בו אני תמיד נזכר בבדיחה של הקומיקאי מאט באראטס: “כשמישהו מפורסם מת צריך לשמור את זה בסוד עד האוסקר. ואז כולם יהיו מופתעים”. המחווה לאיוון רייטמן, בכל מקרה, היתה חמודה, אבל זה עדיין מוזר לשים במחווה מרגשת לאנשים שהלכו לעולמם את שיר הנושא מסרט על לכסח רוחות.

אה, נכון. מה עם הזוכים? אריאנה דבוז מ״סיפור הפרברים״ זכתה. לא ראיתי את הסרט, אבל הפרק שלה ב-SNL היה סביר. ״חולית״ זכה בשישה פרסים טכניים, כלומר קיבלו את היחס הקבוע לסרט מד״ב – לא מספיק טוב בשביל האוסקרים הגדולים, אבל כן בשביל הטכניים. וזה עוד עם ״חולית״, סרט שקרוב יותר לאוסקר מאשר למד״ב, כי הוא משעמם! אה, ויש גם “פרסים” שהוחלטו על פי סקר באינטרנט, שקרוי ״The Most Cheer-Worthy Movie Moment״ שכמובן הולך ל… סצנה מ״ליגת הצדק״ של זאק סניידר? אולי ראוי לציין שההצבעה היתה פתוחה לסרטים מכל היסטוריית הקולנוע, והאינטרנט בחר בסצינה מ״ליגת הצדק״. אוקי. 

לאחר מה שהרגיש כמו ארבע שעות, הגענו לעוד פרס מתחום המשחק – שחקן המשנה. האוסקר הלך לטרוי קוטסור מ״קודה״, השחקן החירש השני שאי פעם זכה, והראשון ממין זכר. אבל איך בדיוק יסמנו לו שהנאום לוקח יותר מדי זמן? אולי עם הפנס בטלפון כמו בכל ערב סטנדאפ תל-אביבי? בכלל מותר לי לעשות את הבדיחה הזו? 

קנת׳ בראנה זכה באוסקר הראשון שלו… על כתיבה. של ״בלפאסט״. אני לא ראיתי את ״בלפאסט״, וכנראה שגם אתם. מלך החמידות אנתוני הופקינס העניק לג׳סיקה צ׳סטיין את פרס השחקנית הטובה, ותודה לסבא קווין קוסטנר, שנשא נאום מרגש על איך קולנוע היה בימים של פעם והוריד קצת את כל האנרגיה הכיפית של המכות. תגידו, אפשר לשים את מנגינת ה”תסיים כבר” למישהו אם הוא רק מציג פרס?

ג׳יין קמפיון זכתה בפרס הבימוי הכי טוב והפכה לאישה הראשונה שזוכה בפרס פעמיים, אבל הזוכה הגדול של הערב היה “קודה” שלקח הביתה שלושה פרסים, כולל “הסרט הטוב ביותר”. לא ראית את הסרט, אבל שמעתי עליו דברים טובים. רגע… “שמעתי”? בסרט על הורים חירשים? תתבגר, יונתן. הייתי אומר שזה היה טקס די רגיל, אבל אז וויל סמית׳ עלה לבמה ונתן ביקורת בשידור חי לכריס רוק. טקס האוסקר, אני אולי לא אוהב אותך, אבל אתהפה כדי להישאר. אלא אם כן תעשה בדיחה על ג’דה פינקט סמית.

גרסה ערוכה ומתורגמת של טקס האוסקר תשודר ביום שלישי ב-21:00 בערוץ yes MOVIES DRAMA